ישעיהו, פרק ס״ה, פסוק ה׳

קרה לכם פעם שפגשתם מישהו שעושה מעשים לא טובים, אבל בטוח שהוא הכי טוב מכולם ומתנשא על אחרים? הנביא מתאר כאן מצב מוזר והפוך בדיוק כזה. אנשים שמתנהגים בצורה רעה פונים דווקא לאנשים טובים וצדיקים, ואומרים להם הָאֹמְרִים קְרַב אֵלֶיךָ אַל תִּגַּשׁ בִּי. כלומר, הם דורשים מהאנשים הטובים לעמוד במקום, להתרחק ולא לגעת בהם. הסיבה שהם מתרחקים היא כי הם חושבים בטעות קְדַשְׁתִּיךָ, שפירושו: אני קדוש וטהור יותר ממך. אותם חוטאים באמת מאמינים שהם צדיקים, ולכן הם מזהירים את האנשים הטהורים שלא יתקרבו אליהם. ההתנהגות הזו, שבה אנשים עושים רע אבל מחזיקים מעצמם קדושים וטובים יותר מאחרים, מאוד לא מוצאת חן בעיני ה'. על כך נאמר אֵלֶּה עָשָׁן בְּאַפִּי אֵשׁ יֹקֶדֶת כָּל הַיּוֹם. המילה עָשָׁן משמשת כאן כציור לכעס רב, והמילה יֹקֶדֶת פירושה בוערת. המעשים הרעים והגאווה של אותם אנשים מעוררים את כעסו של ה' שבוער כמו אש, וזה מה שהוביל בסופו של דבר לעונש של גלות ארוכה.