יצא לכם פעם להסתכל על סלסלת פירות שחלק מהם כבר התקלקלו? האם הייתם זורקים את כל הסלסלה לפח, או שהייתם מנסים להציל את הפירות הטובים שעוד נשארו?
הנביא משתמש בדוגמה דומה מאוד כדי לתת לעם ישראל תקווה. הוא מתאר אדם שרואה גפן שרובה התקלקלה, אבל אז הוא שם לב שיש בה עדיין קצת הַתִּירוֹשׁ, שזה מיץ ענבים מתוק וטוב, שנמצא בָּאֶשְׁכּוֹל, הענף שעליו גדלים הענבים. חבר שלו מבקש ממנו אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ, כלומר אל תהרוס את הכול, כי עדיין נשארה בו בְרָכָה, ויש בו משהו טוב שאפשר להוציא ממנו.
המשל הזה נועד לנחם את העם. גם כשיש בעם אנשים שחוטאים ועושים מעשים רעים, ה' מבטיח: כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי. עבדי ה' הם אותם אנשים צדיקים וטובים שחיים בתוך העם. בזכותם, ממש כמו הענבים הטובים, ה' מבטיח לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל ולא להעניש את כל האומה יחד.
בדיוק כמו שכשמכינים יין שומרים את המיץ הטוב וזורקים את הגרעינים והקליפות שלא צריכים, כך ה' ינקה ויטהר את העם. מי שבוחר בדרך רעה יקבל את עונשו, אבל הצדיקים יזכו להינצל, לגאולה ולהמשיך את הסיפור של עם ישראל בארץ.