תארו לעצמכם אנשים שבמקום לבקש עזרה מה', מחליטים לסמוך על כוכבים בשמיים שיביאו להם מזל. הנביא פונה לאנשים שבחרו בדרך הלא נכונה הזו. האנשים האלו נקראים עֹזְבֵי ה' הַשְּׁכֵחִים אֶת הַר קָדְשִׁי, כי הם עזבו את ה' ושכחו את בית המקדש, המקום היחיד שבו באמת צריך להתפלל ולהקריב קורבנות. במקום זאת, הם התחילו לעבוד עבודה זרה, ולכן הם יפסידו ולא יזכו לראות את הדברים הטובים שיקרו בעתיד.
הנביא ממשיך ומתאר את המעשים שלהם ואומר שהם הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ. המילים לַגַּד וכן לַמְנִי הן למעשה שמות של כוכבים ומזלות שהאנשים באותה תקופה חשבו בטעות שהם מביאים שפע, מזל והצלחה. כדי לכבד את כוכבי המזל האלו, אותם אנשים היו עורכים שולחנות מלאים באוכל ומוזגים להם שתייה. המילה מִמְסָךְ מתארת יין מיוחד שהיה מעורבב במים בדיוק במידה הנכונה, כדי לשפוך אותו כקורבן לאותם אלילים במקום לעבוד את ה'.