יצא לכם פעם לתהות מה קורה כשאנשים מחליטים לעזוב את הדרך הטובה ולעשות דברים אסורים בסתר? הנביא מתאר אנשים שבוחרים לעשות מעשים לא טובים במקומות מסתור. הם הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים, כלומר הולכים בלילה לבתי קברות כדי לנסות לתקשר עם מתים בחלומות. בנוסף, הם וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ, כלומר בוחרים לישון ולהתחבא במקומות חרבים ונסתרים, כמו הריסות ישנות, רק כדי להתרחק משאר בני האדם ולהסתיר את המעשים שלהם.
כשהם מתחבאים שם, הם גם עוברים על חוקי התורה בכוונה והם הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר. הם אוכלים מאכלים אסורים ולא כשרים, לפעמים רק כדי להכעיס את ה'. אבל למרות שהם חושבים שאף אחד לא רואה אותם, יש משהו שמסגיר אותם: וּמְרַק פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם. המילה וּמְרַק פירושה רוטב של בשר שהתבשל, והמילה פִּגֻּלִים מתארת דבר מתועב ומגעיל. הרוטב של האוכל הטמא שהם בישלו נדבק חזק לסירים ולצלחות שלהם. כך, גם אם ינסו להגיד שלא עשו שום דבר רע בסתר, הכלים המלוכלכים שלהם מעידים עליהם ומגלים לכולם את האמת.