יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשאנשים בוחרים להתנהג בצורה הפוכה לגמרי אחד מהשני? הנביא מספר לנו על שני סוגים של אנשים שיקבלו יחס שונה מאוד מה'. הקבוצה הראשונה נקראת עֲבָדַי, ואלו הם האנשים הצדיקים שנשארו נאמנים לה' גם כשהיה להם קשה בגלות. מולם עומדת קבוצה שנייה שהנביא קורא לה וְאַתֶּם, ואלו הם האנשים שבחרו לעזוב את ה' ולעבוד אלילים.
אותם חוטאים היו עסוקים כל הזמן רק באוכל ובשתייה, והם אפילו ערכו שולחנות עמוסים ומזגו יין לאלילים שלהם. לכן, התוצאה שלהם מגיעה בדיוק באותה הדרך: במקום ליהנות, הם ירגישו רעב וצמא, בזמן שהצדיקים יזכו לאכול ולשתות. הצדיקים יִשְׂמָחוּ בה' וירגישו שמחה גדולה בלב, אבל החוטאים תֵּבֹשׁוּ וירגישו בושה על כך שבחרו באלילים שלא עוזרים להם כלל.
כדי להבין את זה טוב יותר, אפשר לדמיין מלך שמזמין את העבדים שלו לסעודה חגיגית. העבדים החכמים התכוננו מראש וזכו לשבת לאכול וליהנות, אבל אלו שלא התכוננו נאלצו לעמוד בצד כשהם רעבים וצמאים, ורק לראות איך החברים שלהם נהנים. כך גם מי שבוחר בטוב ונשאר נאמן לה', זוכה בסופו של דבר לשמחה ולשכר.