ישעיהו, פרק ס״ו, פסוק ז׳

יצא לכם פעם לחכות למשהו טוב במשך המון זמן, ולחשוב שייקח עוד נצח עד שהוא יקרה, ופתאום הוא פשוט קרה ברגע אחד קטן? בדרך כלל, תהליכים גדולים וחשובים לוקחים זמן ודורשים הכנה. למשל, לפני שתינוק נולד, האמא בדרך כלל מרגישה כאבים שמכינים את הגוף ללידה. אבל כאן הנביא מספר לנו על נס מיוחד שקשור לירושלים ולעם ישראל. ירושלים נמשלת לאמא, ואנחנו, עם ישראל, משולים לילדים שלה. כשיגיע הזמן וה' יחזיר את כולנו לארץ ישראל מכל קצוות העולם, הגאולה תקרה מהר מאוד ובבת אחת, בלי שום קושי או סבל לפני כן. המילה תָּחִיל מתארת את כאב הלידה, והמילה חֵבֶל מתארת את הצירים והמכאובים שלפני כן. הנביא מבטיח שהישועה תגיע עוד לפני שהכאבים האלו בכלל יתחילו. המילה וְהִמְלִִיטָה פירושה פעולת הלידה עצמה, כשהוולד שהיה מוסתר בפנים יוצא החוצה לאוויר העולם. ולמה כתוב שהיא תלד דווקא זָכָר? כי לידת בן מסמלת כוח, יציבות ושמחה עצומה ושלמה. בדיוק ככה תהיה השמחה שלנו כשהגאולה תגיע, שמחה גדולה, חזקה ומושלמת שתלווה אותנו תמיד.