קרה לכם פעם שמישהו העיר לכם על משהו לא בסדר שעשיתם, ובתגובה עשיתם פרצוף מופתע ושאלתם בתמימות "מה פתאום? מה כבר עשיתי?". זה בדיוק מה שקורה כאן. הנביא מוסר לעם בשורות קשות על תקופה לא פשוטה שעומדת להגיע, והם מגיבים בהתחסדות כאילו הם לא מבינים למה.
הם שואלים את הנביא עַל מֶה, כלומר מאיזו סיבה ה' כועס דווקא עליהם, הרי גם בדורות הקודמים אנשים התנהגו לא יפה ולא נענשו ככה. אחר כך הם מוסיפים ושואלים וּמֶה עֲוֹנֵנוּ וּמֶה חַטָּאתֵנוּ, כאילו הם לא עשו שום דבר רע אף פעם. הם משתמשים בשתי מילים כדי להראות שהם כביכול נקיים מכל אשמה: המילה עֲוֹנֵנוּ שמתארת חטא חמור, והמילה חַטָּאתֵנוּ שמתארת עבירה קלה יותר.
כל השאלות האלה של העם הן בעצם רק הקדמה לתשובה שה' הולך לענות להם מיד. ה' יסביר להם שהתוצאה הזו מגיעה בגלל שהם והאבות שלהם בחרו לעבוד אלילים. מכיוון שהם בחרו להתנהג כך בארץ המיוחדת של ה', הם ייאלצו לעזוב אותה ולעבור לארץ אחרת.