יצא לכם פעם לגלות שמשהו שהאמנתם בו הרבה זמן הוא בכלל לא נכון? תארו לעצמכם שיום אחד כל האנשים בעולם יגלו את האמת הכי גדולה שיש. הנביא ירמיהו חי בתקופה שבה הרבה אנשים התבלבלו והתפללו לפסלים. אבל ירמיהו יודע את האמת, והוא פונה אל ה' ואומר לו שהוא עֻזִּי וּמָעֻזִּי. כלומר, ה' הוא הכוח שלו, והוא גם המבצר החזק ששומר עליו. הוא מוסיף וקורא לה' וּמְנוּסִי, שזה המקום הבטוח שאליו אפשר לברוח ולהסתתר כשיש צרה.
ירמיהו מסתכל אל העתיד הרחוק, לימות המשיח, ורואה מראה מדהים. הוא מתאר איך אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ. מאיפה הם יבואו? מהמקומות הכי רחוקים, היכן שנראה כאילו הארץ נגמרת. האנשים האלה יגיעו מרצונם החופשי, כי פתאום הם יראו את הגבורה של ה' ויבינו שפסלים עשויים מאבן פשוט לא יכולים להיות אלוהים. כשהם יגיעו, הם יגידו משהו מדהים ויודו שאַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל. המילה נָחֲלוּ אומרת שהם פשוט קיבלו את המנהג הזה בירושה מההורים ומהסבים שלהם, שעבר מדור לדור. עכשיו הם מבינים שכל התפילה לפסלים היא שקר אחד גדול וסתם הבל. הם מודים שאין בפסלים האלה שום תועלת, כי פסל לא יכול להיות מוֹעִיל, כלומר, הוא לא באמת יכול לעזור לאף אחד.