יצא לכם פעם לנסות לעזור למישהו, להגיד לו את האמת החשובה ביותר, ובמקום להגיד לכם תודה הוא פשוט כעס עליכם? זה בדיוק המצב העצוב שבו נמצא הנביא. הוא מוסר לעם את ההודעות של ה', אבל במקום להקשיב לו, האנשים כועסים עליו ומתרחקים ממנו.
הנביא מספר שמִדֵּי, כלומר בכל פעם שהוא פותח את הפה כדי לדבר, הוא נאלץ לצעוק. הוא צועק חָמָס וָשֹׁד אֶקְרָא. המילה חמס מתארת חוסר צדק, והמילה שוד מתארת פגיעה בכוח. הנביא זועק על כך שברגע שהוא מעביר את הנבואה, האנשים מתנהגים אליו בצורה לא הוגנת ופוגעים בו.
בגלל שהוא מראה לעם את הטעויות שלהם, דְבַר־ה' הופך עבורו לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס. המילה קלס מתארת צחוק וזלזול עמוק מאוד. במקום לכבד את הנביא, האנשים לועגים לו ומדביקים לו שמות גנאי. והחלק הכי קשה הוא שזה לא קורה רק פעם אחת, אלא כׇּל־הַיּוֹם, כלומר כל הזמן וברציפות. הנביא בסך הכל רוצה לעשות את התפקיד שלו, אבל הוא משלם על כך מחיר אישי כבד.