מתוך תחושת ביזוי וקושי, הנביא מחליט לחדול משליחותו ומכריז לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ, מתוך רצון למחוק מזיכרונו את נבואות העבר, וְלֹא אֲדַבֵּר, כסירוב לצאת לשליחויות עתידיות בפני העם. אולם דבר ה' הופך בקרבו לכוח בלתי נשלט, וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת אשר במצבה הנוכחי היא עָצֻר, כלומר כלואה ואסופה בתוך עצמותיו. לאחר מאמץ ממושך של איפוק הנביא מגיע לאפיסת כוחות, שכן וְנִלְאֵיתִי משמעו עייפות ויגיעה מן הניסיון כַּלְכֵל, להכיל ולהחזיק בקרבו את אש הנבואה. לבסוף הוא מודה וְלֹא אוּכָל, משמע אבדה מסוגלותו לחלוטין לעצור את הנבואה אפילו לזמן מועט, ועל כורחו הוא נאלץ לדבר.
ירמיהו, פרק כ׳, פסוק ט׳
וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּשְׁמ֔וֹ וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.