יצא לכם פעם להיות רחוקים מאוד מהבית, במקום לא מוכר, ולהרגיש דאגה שאולי לא תצליחו לחזור? התחושה הזו מזכירה מאוד את מה שהרגישו בני ישראל כשהיו בגלות בבבל. בדיוק ברגע הזה, ה' שולח להם הבטחה חמה ומנחמת כדי להרגיע אותם.
ה' פונה לעם ומבקש מהם לא לפחד ולא להרגיש תחת, כלומר שלא תהיה להם שבירה של הלב ופחד עמוק. גם אם קורים דברים מפחידים בעולם, וגם אם הם חוששים שיישארו בגלות לנצח, ה' מבטיח מושיעך, שזה אומר שהוא יחלץ ויציל אותם, אפילו שהם נמצאים מרחוק, בארץ זרה ורחוקה. הבשורה המשמחת היא שההבטחה הזו כוללת גם ואת זרעך, כלומר את הילדים הקטנים. החזרה הביתה לא תהיה בריחה מבוהלת ומלחיצה, אלא יציאה רגועה ובטוחה שבה כולם, גדולים וקטנים כאחד, הולכים יחד בנחת.
כשהעם יחזור לארצו, החיים שלהם ייראו אחרת לגמרי. יהיה להם ושב, שזו מנוחה אמיתית. הם ירגישו ושקט, כלומר שקט ורוגע פנימי בתוך הלב, וגם יהיו במצב של ושאנן, ישיבה בטוחה ושלווה בלי שום רעש או המולה מבחוץ. והכי חשוב, יהיה מצב שבו ואין מחריד, כלומר לא יישאר אף אחד שיוכל להפחיד או להבהיל אותם, כי ה' ירחיק מהם את כל הסכנות לחלוטין.