שחרור עם ישראל מן הגלות מבוסס על קשר עמוק של קרבה והצלה. ה' פועל בשתי דרכים כדי להושיע את עמו: הוא פָדָה אֶת יַעֲקֹב מתוך רחמים, בדומה לפדיון שבוי בתשלום ממון, וּגְאָלוֹ מתוך קרבה אישית עמוקה, כגואל המוכן להילחם ולמסור את נפשו למען קרובו. הצלה כפולה זו משחררת את ישראל מִיַּד האויב השולט בהם, שהוא בעל כוח רב יותר וחָזָק מִמֶּנּוּ. יש המפרשים כי שחרור זה ילווה בעדות האויב עצמו על כך שעם ישראל קיים את התורה, ובעקבותיו יזכו הנגאלים לשוב לשורר בציון, ליהנות משפע פורה ולסיים לחלוטין את תקופת אבלם.
ירמיהו, פרק ל״א, פסוק י״א
כִּֽי־פָדָ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וּגְאָל֕וֹ מִיַּ֖ד חָזָ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.