ה' מבטיח להביא גאולה עתידית מתוך תהליך של צמיחה והתחדשות, וכאשר הוא אומר וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה, הוא מלמד שכשם שזרע נרקב באדמה לפני צמיחתו, כך הפיזור בגלות הוא שלב הכרחי שנועד להצמיח את העם מחדש. ברכת הפריון תחול על זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה, כך שלא תהיה עקרות ובני האדם יתרבו עצומות כעדרי בהמות. במובן הרחב יותר, חלוקה זו מסמלת שהברכה תקיף את כל שכבות העם ללא הבדל, מהאנשים החכמים והחשובים ועד לאנשים הפשוטים. בסופו של התהליך העם יזכה לשפע ולשגשוג מבלי שעוונותיו ייזקפו לחובתו, ממש כשם שבהמה אינה נושאת באחריות למעשיה.
ירמיהו, פרק ל״א, פסוק כ״ז
הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְזָרַעְתִּ֗י אֶת־בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ וְאֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה זֶ֥רַע אָדָ֖ם וְזֶ֥רַע בְּהֵמָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.