ירמיהו, פרק ל״א, פסוק ט״ו

קול ברמה נשמע, בין אם מדובר בזעקה ברומו של עולם ובין אם בעיר בנחלת בנימין, ובו קול יללה של נהי ובכי תמרורים הנובע ממרירות הלב. אם האומה רחל מבכה על בניה בעוצמה רבה, כמי שנקברה על אם הדרך כדי לבקש רחמים על צאצאיה היוצאים לגלות. היא מסרבת ומאנה להנחם על בניה משום שארצם נותרה ריקה. סירובה נובע מכך שכי איננו, שכן העם כולו חסר, ובמיוחד עשרת השבטים בני יוסף אשר גלו למקומות רחוקים ואבדו לבלי שוב.