כנסת ישראל השרויה בגלות, או הנביא המדבר בשמה, מבטאת את כאבה וטוענת כי מֵרָחוֹק יְהֹוָה נִרְאָה לִי. תחושת העם היא שההתגלות שייכת לעבר הרחוק של ימי יציאת מצרים, או שהיא פועלת כעת כהשגחה נסתרת שניתן לקלוט רק ממרחק מבעד להסתר הפנים. בתגובה לכך ה' משיב כי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ, ומבהיר שאהבתו אינה חולפת אלא נצחית, ומתעוררת מחדש בזכות ברית העבר וסבלם של ישראל. מתוך אותה אהבה, עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד, ה' ממשיך להעניק לעמו חסד תמידי שנועד למשוך ולגאול אותם מן הגלות אל עתיד של בניין ושמחה גדולה.
ירמיהו, פרק ל״א, פסוק ג׳
מֵרָח֕וֹק יְהֹוָ֖ה נִרְאָ֣ה לִ֑י וְאַהֲבַ֤ת עוֹלָם֙ אֲהַבְתִּ֔יךְ עַל־כֵּ֖ן מְשַׁכְתִּ֥יךְ חָֽסֶד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.