ירמיהו, פרק ל״א, פסוק כ׳

Jeremiah 31:20Sefaria

הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {ס}

ה' אוהב את ישראל, המכונה כאן אֶפְרַיִם, באהבת אב עזה שאינה תלויה בדבר. מתוך חיבה זו הוא שואל רטורית האם העם הוא בֵּן יַקִּיר וחשוב האהוב בזכות מעלותיו, או יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים קטן וחינני שהאב מתעסק עמו בשמחה ובעונג גם כאשר הוא חוטא. כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, בכל פעם שה' מזכיר את העם, אפילו בהקשר של תוכחה, הוא מיד שב ונזכר בו באהבה רבה ולאורך זמן, ולכן זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד. זיכרון בלתי פוסק זה של העם בגלותו מעורר בה' געגועים עזים והכמרת רחמים, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, ומתוך כך הוא מבטיח כי רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ ויביא לגאולתו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.