ההבטחה לעתיד לבוא שואבת את כוחה מהקשר ההיסטורי והעמוק שבין ה' לישראל. המילים בָּעֵת הַהִיא מכוונות לזמן הגאולה העתידית [מצודת דוד]. בזמן זה, ההבטחה אֶהְיֶה לֵאלֹהִים משמעה שה' ישגיח על עם ישראל, ייטיב עמם [מצודת דוד], ויקים את בריתו עם כל שבטי ישראל [ביאור שטיינזלץ]. בתמורה לכך, וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם, כלומר העם כולו יאמין בה' ויהיה עמו [מצודת דוד].
קשר זה של גאולה והשגחה מהווה המשך ישיר לחסד שעשה ה' עם ישראל בעבר. כפי שה' הוציא את העם ממצרים, הציל אותם מחרב פרעה ומרדיפת עמלק, ועזר להם למצוא מנוחה במדבר, כך מטרתו היא להעניק להם מנוחה שלמה בארץ ישראל [צאינה וראינה].