ירמיהו, פרק ל״ט, פסוק י״ב

ההוראה קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו משמעה לקחת את ירמיהו ולהשגיח עליו בקפידה, תוך הענקת הגנה מוחלטת ושליטה מלאה על גורלו. הציווי וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָּע אוסר לחלוטין לגרום לו נזק כלשהו, איסור המודגש באמצעות הדגש באות רי"ש במילה רָּע. הגדרת הרע תלויה אך ורק בנקודת מבטו של ירמיהו, ואין לכפות עליו דבר שרע בעיניו גם אם הכוונה היא לטובתו, כגון כפיית הגליה לבבל או הישארות בארץ עם דלת העם. לכן מסוכמים הדברים בהוראה כִּי כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ כֵּן עֲשֵׂה עִמּוֹ, תוך השמטת המילה הכתובה "אם" שאינה נקראת, ומשמעות הדבר היא להעניק לירמיהו חופש בחירה מלא להחליט על צעדיו ולפעול בדיוק כפי שיבקש.