איוב מביע משאלה עזה לעמוד למשפט מול ה' ולשטוח את טענותיו, כמשמעות המילה וְיוֹכַח. הוא מייחל שכללי הצדק וההיגיון המקובלים בדין שבין אדם לחברו יחולו גם במשפט שלו מול בוראו, לְגֶבֶר עִם אֱלוֹהַּ, כאשר האות וי"ו משמשת להשוואה, כלומר ממש כשם שמתנהל דין של וּבֶן אָדָם לְרֵעֵהוּ. מנגד, ייתכן שזוהי קריאת ייאוש התוהה אם אדם מסוגל בכלל להתדיין עם ה', שהרי בן אנוש יכול להתווכח רק עם אדם בשר ודם כמותו. כיוון אחר מפרש כי איוב מבין שעליו להתווכח קודם כל עם ה' ורק אז עם חבריו, או שהוא מתחנן שה' בעצמו יהיה זה שישפוט בצדק בינו לבין רעיו המצערים אותו.
איוב, פרק ט״ז, פסוק כ״א
וְיוֹכַ֣ח לְגֶ֣בֶר עִם־אֱל֑וֹהַּ וּֽבֶן־אָדָ֥ם לְרֵעֵֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.