איוב פונה אל רעיו ומדמיין חילופי תפקידים, מצב שבו הם אלו שסובלים והוא הניצב מולם כמנחם. המילה לוּ משמעותה "אם", והביטוי בְּמוֹ רֹאשִׁי פירושו פשוט בראשי [מצודת ציון]. הפרשנים נחלקו בשאלת הנימה שבה נאמרים דברי איוב, האם מדובר בהתרסה סרקסטית או בשאלה רטורית המביעה תמיהה.
גישה אחת מפרשת את דברי איוב כביקורת עוקצנית כלפי רעיו. לפי קו חשיבה זה, איוב מטיח בהם כי אילו היו הם במקומו, גם הוא היה יודע לקנטר אותם [רש"י]. הוא מצהיר כי הוא מכיר היטב את סגנון הדרשנות, ואלמלא היה סובל, היה יכול להטיף ולחבר דברי הבל בדיוק כמותם [רמב"ן, ביאור שטיינזלץ]. לפי פירוש זה, המשמעות של אַחְבִּירָה עֲלֵיכֶם בְּמִלִּים היא חיבור של מילים ריקות ודרשות, ואילו הפעולה של וְאָנִיעָה עֲלֵיכֶם בְּמוֹ רֹאשִׁי מתפרשת כהנעת ראש לאות לעג [תקות אנוש], או כהעמדת פנים של אבל והשתתפות בצער, תוך שהוא פוטר אותם באמירה קרה שעליהם לשתוק ולעמוד בייסורים בגבורה, כפי שהם עושים לו [רש"י, רמב"ן].
לעומת זאת, פרשנים אחרים קוראים את הפסוק כשאלה רטורית המביעה פליאה מוחלטת על התנהגות הרעים. איוב שואל בתמיהה: וכי אילו הייתם במקומי, הייתי מדבר אליכם כפי שאתם מדברים אליי, מאשים אתכם בעוונות ומכאיב ללבכם? [מצודת דוד, מלבי"ם]. הרי אילו הייתם טהורים מעוון כמוני, לא הייתי סותר את דבריכם [אלשיך]. לפי גישה זו, כוונת המילים אַחְבִּירָה עֲלֵיכֶם בְּמִלִּים היא שאיוב היה מצטרף לדבריהם, מצדיק את טענותיהם ומתלונן יחד איתם על חוסר הצדק [מלבי"ם, אלשיך]. בהתאמה, וְאָנִיעָה עֲלֵיכֶם בְּמוֹ רֹאשִׁי מתפרש כהנעת ראש של יללה, צער כן והשתתפות אמיתית בכאבם [מצודת דוד, מלבי"ם]. יתרה מזאת, יש מי שמוסיף כי אפילו אם איוב היה יודע שייסורי הרעים באו כדי לכפר על נפשו שלו, כמשמעות המילולית של המילים תַּחַת נַפְשִׁי, הוא עדיין היה מצטער בצרתם [אלשיך].