איוב, פרק י״ט, פסוק כ״ג

מתוך תחושה שבני דורו שופטים אותו לחובה ואינם מבינים את צדקתו, איוב מביע משאלה עזה שטענותיו ישומרו לדורות הבאים. הוא מבקש מִי־יִתֵּן אֵפוֹ וְיִכָּתְבוּן מִלָּי, כלומר הלוואי שכבר עכשיו ייכתבו דבריו, כדי להוכיח לרעיו שה' חפץ בהם ואינו רואה בהם חטא. בהמשך הוא מוסיף מִי־יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ, בקשה שנועדה להדגיש את עוצמת טענותיו שראויות להשתמר לנצח, או לבטא הדרגתיות של שימור לטווח ארוך: מכתיבה רגילה, דרך העלאת הדברים על מגילה, ועד לחקיקה עמוקה. בנוסף, בקשתו להיכתב בַּסֵּפֶר מתפרשת גם כתקווה שפרשתו תשולב בספר התורה עצמו ותתפרסם לכל אומות העולם.