איוב, פרק י״ט, פסוק כ״ד

איוב מביע משאלה שדבריו וטענותיו על צדקתו יונצחו ולא יימחקו לעולם. הוא מייחל שמילותיו יֵחָצְבוּן, כלומר ייחרטו, בתוך סלע או בַּצּוּר, באמצעות בְּעֵט־בַּרְזֶל המשמש ככלי כתיבה חזק דיו למלאכה זו. לאחר מכן, יוצקים וְעֹפָרֶת אל תוך החללים שנחרטו, או יוצרים ממנה תבניות לכתב, כדי להבליט את האותיות בגוון שחור ולהבטיח את הישרדותן. מטרת החקיקה היא שהדברים יישארו לָעַד ויגיעו לדורות הבאים, כדי שיוכלו להיווכח בצדקתו ובדבקותו בה', בניגוד להאשמות רעיו. פרסום פומבי ונצחי זה, בדומה לאבנים שעליהן נכתבה התורה, נועד להבטיח שגואלו של איוב, שעתיד להוציא את צדקתו לאור, יוכל לקרוא את הדברים ולהגן עליו.