ייסוריו של איוב מביאים אותו לניכור ובדידות מוחלטת, שכן רוּחִי, כלומר עצם נוכחותו או רצונו בקרבה אינטימית, הפכה זָרָה לְאִשְׁתִּי והקשר הטבעי ביניהם ניתק. מתוך השפלתו הוא נאלץ להתחנן ולבקש רחמים, וְחַנֹּתִי, מאת לִבְנֵי בִטְנִי. מכיוון שבניו מתו, ייתכן שתחינה זו מופנית לקרובים שגידל כבניו, לנכדיו או לילדים חדשים שנולדו לו. לחלופין, ייתכן שהוא מתחנן לאשתו שתסכים להעמיד עמו צאצאים, או שתרחם עליו בזכות זכר ילדיהם המשותפים. אפשרות נוספת היא שזוהי טענה תיאורטית הממחישה שגם אילו היו בניו בחיים, כבודו אבד עד שהיה נאלץ להתחנן בפניהם.
איוב, פרק י״ט, פסוק י״ז
ר֭וּחִי זָ֣רָה לְאִשְׁתִּ֑י וְ֝חַנֹּתִ֗י לִבְנֵ֥י בִטְנִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.