שקיעתו של איוב ואובדן מעמדו המוחלט בתוך ביתו ניכרים בכך שלְעַבְדִּי קָרָאתִי וְלֹא יַעֲנֶה, שכן סמכותו פסקה והעבד מסרב לציית לו. גם כאשר איוב מוותר על גינוני האדנות ופונה אליו ברכות, בְּמוֹ־פִי אֶתְחַנֶּן־לוֹ, העבד אוטם את אוזניו. יתרה מזאת, ייתכן שחוסר המענה נובע ישירות מעצם התחנונים, שכן עבד רגיל לציית רק מתוך אימה ותקיפות. ברגע שהעבד מזהה את חוסר האונים של אדונו הנאלץ להתחנן, הוא מתחיל לבוז לו, וזו הסיבה הישירה להתעלמותו.
איוב, פרק י״ט, פסוק ט״ז
לְעַבְדִּ֣י קָ֭רָאתִי וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה בְּמוֹ־פִ֝֗י אֶתְחַנֶּן־לֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.