איוב, פרק י״ט, פסוק ה׳

איוב מאשים את רעיו בכך שהם מתנשאים עליו, מוסיפים על צרתו וטופלים עליו אשמה, באומרו אִם־אׇמְנָם עָלַי תַּגְדִּילוּ. הוא מוחה על כך שהם מבררים וְתוֹכִיחוּ את מעשיו, ומשתמשים בייסוריו כנשק כדי להוכיח עָלַי את חֶרְפָּתִֽי ולהטיח בפניו שעוונו גדול מנשוא. מול ניסיונם לביישו, איוב מבהיר שלא ישתוק משום שייסוריו אינם מוכיחים את אשמתו. הוא עומד על דעתו שה' הביא עליו את הצרה ללא עוול בכפו, וכי דבריו הקשים כלפי מעלה נאמרים מתוך צער וכעס שאין אדם נתפס עליהם.