ויען איוב ויאמר את מענהו לשלושת רעיו יחד, מבלי להשיב ישירות לטענותיו של בלדד. במקום ויכוח עיוני הוא מביע מרירות על כך שחבריו הפכו לאויבים חסרי חמלה, וטוען כי דבריהם רק מדכאים ומייסרים אותו במקום לנחמו. לשיטתו, גם אם שגה, אין כל הצדקה לבייש אדם בשעת צערו ודי היה לדחות את דעתו. מתוך השבר הוא מפנה את דינו לשמיים ולדורות הבאים, ומזהיר את רעיו כי ה' יעניש אותם על הפגיעה בו במסווה של אהבה.
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.