אליהוא מתייצב להגן על צדקת ההשגחה המוחלטת של ה' מול טענותיו של איוב, ודורש מהנוכחים להקשיב ולהעמיק בדבריו. בפנייתו הוא מבחין בין חֲכָמִים, שהם אנשים המבינים חוקי חכמה עמוקים, לבין וְיֹדְעִים, שרכשו את דעתם מתוך ניסיון מעשי. ייתכן שאליהוא פונה אל איוב ורעיו בבקשה שִׁמְעוּ את מִלָּי, כלומר יתמקדו בתוכן הדברים ולא יזלזלו בו בשל גילו הצעיר, בעוד שמשאר הקהל הוא מבקש הַאֲזִינוּ לִי מתוך כבוד למעמדו האישי. לחלופין, פנייה זו מהווה ביקורת סמויה כלפי רעי איוב, ולפיה אם הם רק בעלי ידיעות ולא חכמים כפי שחשבו, עליהם להאזין לו וללמוד ממנו, שכן הוא החכם האמיתי.
איוב, פרק ל״ד, פסוק ב׳
שִׁמְע֣וּ חֲכָמִ֣ים מִלָּ֑י וְ֝יֹדְעִ֗ים הַאֲזִ֥ינוּ לִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.