איוב, פרק ל״ד, פסוק ל׳

השגחתו של ה' מתבטאת גם בזירה המדינית, כאשר הוא מונע מִמְּלֹךְ, כלומר מלעלות לשלטון או להמשיך בו, אָדָם חָנֵף שהוא אדם רשע הנכנע ליצרו הרע. התערבות זו נועדה להגן על החברה ולהצילה מִמֹּקְשֵׁי עָם, שהם המכשולים והמלכודות שטומנים שליטים עריצים להמונים. מציאות זו, שבה ה' מגן על נדכאים, מוכיחה את הצדק האלוהי ונועדה להראות לאיוב שעליו לנהוג בענווה ולבקש הדרכה מה' במקום להאשימו. מנגד, יש המפרשים את הפסוק על תקופת שעבוד מצרים, ולפיהם המילים מִמֹּקְשֵׁי עָם מצביעות על כך שהעם המצרי עצמו היווה מוקש, שכן ההמונים הם שלחצו על המלך לשעבד את בני ישראל.