איוב מצהיר על עצמו צָדַקְתִּי, כלומר שהוא אדם חף מפשע וזכאי, אך קובל על כך שה' הֵסִיר מִשְׁפָּטִֽי. משמעות טענה זו היא שה' לא שפט אותו כראוי, מנע ממנו את הגמול על מעשיו הטובים ושלל ממנו את ההזדמנות להוכיח את חפותו. קביעה זו יכולה להתפרש כשלילת ההשגחה הפרטית, לפיה איוב מאמין שייסוריו נובעים מגורל עיוור ולא ממשפט אלוהי, שכן ה' אינו עושה עוול. לחלופין, ניתן להבין את הסרת המשפט מאיוב כפעולה אלוהית מכוונת שנועדה להטיל עליו ייסורים כדי להעסיק את השטן, ובכך להניח לעם ישראל ולהצילם.
איוב, פרק ל״ד, פסוק ה׳
כִּֽי־אָמַ֣ר אִיּ֣וֹב צָדַ֑קְתִּי וְ֝אֵ֗ל הֵסִ֥יר מִשְׁפָּטִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.