אליהוא מצטט את שיא טענתו של איוב, כִּי־אָמַר שאין כל תועלת ורווח אישי, ולכן לֹא יִסְכָּן־גָּבֶר, כאשר הוא בוחר ללכת בדרכי ה'. לפי תפיסתו של איוב אין לאדם יתרון בִּרְצֹתוֹ עִם־אֱלֹהִים, בין אם משמעות הדבר היא עשיית רצון ה' ומציאת חן בעיניו, ובין אם הכוונה להתהלכות עמו ודבקות בו. טענה מרירה זו נובעת מחווייתו האישית של איוב, הסובל ייסורים כבדים ללא עוול בכפו ומסיק מכך שההשגחה אינה מתגמלת את הצדיקים. מכיוון שדברים קשים אלו נתפסים כעקירת יסוד אמוני, אליהוא נמנע מלהוכיח את איוב ישירות מפאת כבודו, ובוחר להפנות את תוכחתו אל החכמים השומעים.
איוב, פרק ל״ד, פסוק ט׳
כִּֽי־אָ֭מַר לֹ֣א יִסְכׇּן־גָּ֑בֶר בִּ֝רְצֹת֗וֹ עִם־אֱלֹהִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.