הרשעים באים על עונשם מפני שסטו מדרך הישר והביאו לכך שצעקת העניים תעלה לפני ה'. התרחקות זו נובעת לעיתים מהספק שמתעורר כאשר ה' אינו מעניש באופן גלוי ומיידי, ואֲשֶׁר עַל־כֵּן סָרוּ מֵאַחֲרָיו וליבם מתמלא בעזות לעשות רע. שורש הבעיה הוא שוְכׇל־דְּרָכָיו לֹא הִשְׂכִּילוּ, שכן הם לא למדו ולא הבינו אפילו דרך אחת מדרכי ה'. חוסר ההבנה שלהם מתבטא בכך שאינם קולטים כי הסתרת העונש אינה מעידה על עצימת עיניים אלוהית, אלא היא פעולה מכוונת שנועדה להותיר לאדם מרחב אמיתי של בחירה חופשית.
איוב, פרק ל״ד, פסוק כ״ז
אֲשֶׁ֣ר עַל־כֵּ֭ן סָ֣רוּ מֵאַחֲרָ֑יו וְכׇל־דְּ֝רָכָ֗יו לֹ֣א הִשְׂכִּֽילוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.