אליהוא דורש מאיוב להפעיל את שכלו לקראת הטענות שיוצגו בפניו, כדי שיבחין בסתירות הקיימות בטענותיו שלו כלפי צדקת ה'. פנייתו מתחילה במילים וְאִם בִּינָה, כלומר אם יש בך בינה, או לחלופין כציווי להתבונן ולהבין את הדברים. בהמשך הוא מבקש מאיוב להקשיב לטיעונים שיאמר, כאשר כפילות הבקשה רומזת לשני מצבים אפשריים: אם לאיוב יש בינה, די לו בשמיעה קלה, שִׁמְעָה זֹּאת, כדי להבין דבר מתוך דבר. לעומת זאת, אם אין בו מספיק בינה, נדרש ממנו הַאֲזִינָה לְקוֹל מִלָּי בתשומת לב עמוקה להיגיון שבדברים, מבלי לפסול אותם בשל גילו הצעיר של הדובר.
איוב, פרק ל״ד, פסוק ט״ז
וְאִם־בִּ֥ינָה שִׁמְעָה־זֹּ֑את הַ֝אֲזִ֗ינָה לְק֣וֹל מִלָּֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.