איוב, פרק ל״ד, פסוק י״ט

משפט הצדק האלוהי מבטל את כל פערי המעמדות האנושיים. ה' הוא אֲשֶׁר לֹא־נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים, כלומר הוא אינו מעדיף במשפט בעלי שררה ואינו מוותר על חטאיהם. כמו כן, לפני ה' וְלֹא נִכַּר־שׁוֹעַ לִפְנֵי־דָל, כך שאין כל אפליה בדין בין אדם עני לבין שׁוֹעַ, בין אם מדובר באדם עשיר, בנדיב או במושל. הסיבה לשוויון מוחלט זה היא כִּי־מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם, שכן כל בני האדם הם יציר כפיו של ה', ולכן כשהם עומדים לפניו אין ביניהם כל הבדל מהותי.