איוב, פרק ל״ד, פסוק ז׳

הניגוד שבין אישיותו של איוב לבין מילותיו הקשות מעורר פליאה, והשאלה מִי גֶבֶר כְּאִיּוֹב תמהה כיצד ייתכן שאדם כה חשוב וצדיק מזלזל כך בהשגחת ה'. לפי הפירוש המרכזי, איוב יִשְׁתֶּה לַּעַג כַּמָּיִם, כלומר משמיע דברי ביקורת והכחשת המשפט האלוהי בקלות, בשטף ומתוך הנאה, ממש כפי שאדם צמא שותה מים. בטענותיו כי אין תועלת בעשיית רצון ה', הוא סולל לעצמו דרך להתחבר עם אנשי רשע החיים ללא דין ודיין. לעומת זאת, גישה אחרת מפרשת כי המילים יִשְׁתֶּה לַּעַג כַּמָּיִם אינן מתארות את זלזולו של איוב, אלא את הלעג שהוא עצמו סופג. לפי הבנה זו, מאחר שאיוב בחר להתחבר לכופרים, הוא ראוי לספוג בעצמו דברי לעג המופנים כלפיו בשטף כמים.