איוב, פרק ל״ד, פסוק ד׳

אליהוא מזמין את שומעיו לקיים דיון הוגן נטול פניות כדי להכריע בטענתו של איוב כי הוא צדיק הסובל על לא עוול בכפו. הוא קורא להם מִשְׁפָּט נִבְחֲרָה־לָּנוּ, כלומר לבחור ולבחון את הדברים לאשורם, ולבסס יסוד הגיוני עקבי לדיון במקום לדלג בין טענות סותרות. מטרת הבירור היא שנֵדְעָה בֵינֵינוּ מַה־טּוֹב, כדי להבדיל יחד בין צדק לחוסר צדק ולמצוא את הדרך הנכונה באמונת ה'. פנייה משותפת זו נועדה לאפשר לנוכחים לנהל דיון פתוח ולהסכים על האמת ללא חשש מבושה, אך למרות שאליהוא מציג את עצמו כעת כמי שאינו נוקט צד, בפועל הוא עתיד להציג עמדה מובהקת משלו בהמשך.