איוב, פרק ל״ד, פסוק י״ח

הַאֲמֹר, כלומר האם ראוי והגון, להטיח דברי גנאי לְמֶלֶךְ ולכנותו בְּלִיָּעַל, אדם שפל שאין לו סיכוי להתעלות, או לומר רָשָׁע אֶל נְדִיבִים? שאלה רטורית זו מבוססת על קל וחומר: אם בני אדם נזהרים בכבודו של מנהיג בשר ודם, בוודאי שאין לייחס עוול לה' ולטעון כאיוב שהוא מתייחס לצדיק ולרשע בשווה. מנגד, יש הרואים בפסוק משל השולל כל ניסיון להצדיק מלך עריץ הפוגע בנכבדים בטענה שכל העם שייך לו. כך או כך, הניסוח העדין נבחר בקפידה כדי לשמור על כבוד ה', וכן על כבודו של איוב שהיה בעצמו אדם נדיב.