האם ה' זקוק להתייעץ עמך או לגבות ממך תשלום כאשר הוא קובע את דינו של אדם, עד שנדמה הֲמֵעִמְּךָ יְשַׁלְּמֶנָּה? אליהוא מוכיח את איוב על כך שמאס בייסוריו מתוך כעס, כִּי מָאַסְתָּ, מתוך יומרה שגויה לפיה כִּי אַתָּה תִבְחַר וְלֹא אָנִי, כאילו אתה זה שתקבע את אופן וזמן התשלום במקום ה' או תבחר רק באמת שלך. למעשה, הייסורים החומריים נועדו להביא טובה נצחית ולמרק את הנפש, והיה עליך לבחור בהם מרצונך במקום לרחם על הגוף. לאור זאת הוא חותם ושואל וּמַה יָּדַעְתָּ דַבֵּר, אילו טענות הגיוניות נותרו לך להשיב, וכיצד תוכל להשתמש בכוח הדיבור הרוחני של הנפש כדי לטעון לטובת החומר הדומם?
איוב, פרק ל״ד, פסוק ל״ג
הֲֽמֵעִמְּךָ֬ יְשַׁלְּמֶ֨נָּה ׀ כִּֽי־מָאַ֗סְתָּ כִּֽי־אַתָּ֣ה תִבְחַ֣ר וְלֹא־אָ֑נִי וּֽמַה־יָּדַ֥עְתָּ דַבֵּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.