קרה לכם פעם שהייתם בצרה גדולה, ביקשתם עזרה, ומישהו לא רק עזר לכם אלא גם דאג לכם להרבה יותר ממה שציפיתם? אחרי תקופה קשה מאוד שבה לעם ישראל לא היה אוכל והשדות היו ריקים, העם צועק ומתפלל. ה' שומע אותם, והמילה וַיַּעַן מלמדת שהוא עונה להם בזכות המעשים הטובים שלהם. ה' מבטיח להביא להם שפע של אוכל ואומר הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם. הוא משתמש במילה "שולח" ולא סתם "נותן", כדי להראות שהשפע הזה מגיע להם בדין, ממש כמו חבילה ששייכת להם וה' פשוט מעביר אותה אליהם.
ה' מבטיח נס עצום ומזכיר לא רק את התבואה, אלא גם את וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, שהם היין והשמן. למה זה נס כל כך גדול? כי בעוד שחיטה יכולה לצמוח מחדש בקלות מזרעים חדשים, עצי הזית והגפנים נהרסו לגמרי במכה שפגעה בהם, וכדי שהם יצמחו ויתנו פרי מחדש צריך פלא של ממש. ה' מבטיח להם וּשְׂבַעְתֶּם אֹתוֹ, כלומר שיהיה להם כל כך הרבה שפע עד שהם יהיו שבעים ומרוצים לגמרי, ולא יחסר להם שום דבר.
בסוף, ה' מבטיח וְלֹא־אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפָּה בַּגּוֹיִם. בגלל הרעב הכבד, העמים האחרים מסביב צחקו על עם ישראל ולעגו להם שאין להם לחם. ה' מראה שהוא דואג לא רק למלא את הבטן שלהם באוכל, אלא גם לשמור על הכבוד שלהם, כך שאף עם אחר לא ילעג להם יותר.