יצא לכם פעם לראות מישהו שמבקש סליחה, אבל מרגישים שהוא לא באמת מתכוון לזה בתוך הלב? כשעם ישראל היה בצרה גדולה בגלל נחיל של ארבה שאכל את היבולים בארץ, הנביא רצה ללמד אותם איך באמת מתקנים את המעשים וחוזרים בתשובה. באותם ימים, כשאנשים היו בצער, היה להם מנהג לקרוע את הבגדים שלהם כדי להראות לכולם כמה הם עצובים. אבל הנביא אומר להם: וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם. ה׳ לא מחפש שרק תעשו פעולה חיצונית של קריעת בגדים, אלא הוא רוצה שתקרעו את הלב. הכוונה היא לפתוח את הלב באמת, לסלק ממנו את כל המחשבות הרעות ולהרגיש חרטה עמוקה מבפנים.
מתוך ההרגשה האמיתית הזו, הנביא קורא לעם: וְשׁוּבוּ אֶל ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. הוא מבקש מהם לחזור אל ה׳ מתוך אהבה אמיתית. הנביא מזכיר לעם שה׳ מלא ברחמים ובחסד, ושהוא וְנִחָם עַל הָרָעָה. המילה וְנִחָם פירושה שה׳ משנה את המחשבה שלו לטובה. הנביא מבטיח להם שגם אם צרה כבר התחילה לקרות, ברגע שאנחנו חוזרים אל ה׳ בלב שלם ופתוח, הוא מרחם עלינו ויכול לבטל את העונש לגמרי.