קרה לכם פעם שעשיתם משהו לא בסדר, ואז ביקשתם סליחה מכל הלב וקיוויתם שיוותרו לכם על העונש? הנביא אומר לעם משהו דומה. הוא מעודד אותם לתקן את המעשים שלהם, ואומר מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם. כלומר, יש תקווה שאם העם יחזור בתשובה, ה' יתחרט ויבטל את הגזרה הקשה. בגלל שהיו לעם הרבה חטאים, הנביא לא מבטיח שזה יקרה בוודאות, ולכן הוא אומר "מי יודע", אבל הוא נותן להם תקווה גדולה.
ההבטחה היא שאם העם ישתפר, ה' וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה. הכוונה היא למכת הארבה, נחיל של חרקים שאוכלים את הצמחים. הברכה היא שהארבה לא יהרוס את הכול לגמרי, ואחרי שהוא יעזוב, יישארו עדיין צמחים ופירות בשדות. מהתבואה שניצלה ונשארה, העם יוכל להביא מִנְחָה וָנֶסֶךְ, שאלו קרבנות של תודה שמביאים לבית המקדש. כך יוכלו בני ישראל להמשיך לשמור על הקשר הקרוב שלהם עם ה' ולהודות לו.