תארו לעצמכם שאתם מסתכלים לשמיים ביום בהיר, ופתאום הם מתמלאים בכל כך הרבה חרקים מעופפים עד שהשמש ממש מוסתרת. הנביא מתאר מכת ארבה ענקית שמתקרבת אל הארץ. הכמות של הארבה כל כך גדולה, עד שהיא יוצרת חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה וגם עָנָן וַעֲרָפֶל. המילים האלו מתארות איך החושך הולך ונהיה כבד ומוחשי יותר, כי אפלה היא חושך חזק מאוד, וערפל הוא ענן עבה וסמיך. החושך הזה גם מזכיר לנו את העצב שהארבה מביא איתו כשהוא פוגע בצמחים.
איך הארבה מגיע? הוא מתפשט כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל־הֶהָרִים. בדיוק כמו שאור הבוקר מאיר קודם כל את פסגות ההרים ומתפשט בעולם במהירות עצומה, כך גם נחיל הארבה יכסה את הארץ באופן פתאומי ומהיר. החרקים האלו נקראים עַם, למרות שהם לא בני אדם, מפני שהם עפים ומתקדמים יחד בסדר מופתי, ממש כמו צבא מאורגן.
אירוע כזה הוא משהו מיוחד שכָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן־הָעוֹלָם. אולי תחשבו לעצמכם, הרי כבר למדנו על מכת ארבה אדירה שהייתה במצרים? ההבדל הוא שבמצרים היה סוג אחד של ארבה, אבל כאן מגיעים ארבעה סוגים שונים של חרקים יחד או בזה אחר זה. ולסיום, יש גם הבטחה מרגיעה: וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד־שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר, כלומר מכה כזו לא תחזור על עצמה לעולם.