קרה לכם פעם שראיתם מישהו שאתם אוהבים בצרה, ומיד הרגשתם שאתם חייבים לעזור לו ולשמור עליו? אחרי שעם ישראל עשה תשובה מכל הלב, המצב הקשה והעצוב משתנה לטובה. הנביא מספר לנו על הישועה שה' יביא, אבל הוא משתמש במילים של זמן עבר. למה? כי כשה' מבטיח משהו, זה כל כך בטוח וודאי, שזה נחשב כאילו זה כבר קרה.
ה' מתעורר לפעול מתוך שני רגשות חזקים. הרגש הראשון קשור לארץ ישראל. המילה וַיְקַנֵּא פירושה שה' לוקח ללב את מה שקורה לְאַרְצוֹ. כשהוא רואה שהארץ שלו שוממה, בזמן שארצות של עמים אחרים מלאות בשפע, הוא קם לדאוג לה ולהגן עליה. הרגש השני קשור לעם ישראל. ה' רואה את העם שלו סובל בין העמים, ומיד וַיַּחְמֹל עליו, כלומר מרחם על עַמּוֹ. לפעמים ה' מושיע את העם רק כדי לשמור על הכבוד שלו בעולם, אבל כאן, בגלל שעם ישראל חזר בתשובה באמת, ה' פועל מתוך אהבה וחמלה אמיתית. הוא מציל אותם בזכות המעשים הטובים שלהם ופשוט כי הוא אוהב אותם.