ההכנות לחתונת שמשון משקפות את חלוקת התפקידים המשפחתית ואת מנהגי התקופה. בעוד האב דואג לתיאומים המעשיים מול הכלה, שמשון מתמקד בארגון החגיגה החברתית.
המילים וַיֵּרֶד אָבִיהוּ אֶל הָאִשָּׁה אינן מתארות פגישה ישירה עם הכלה, אלא ירידה לעיר "על עסקי האישה", כלומר לשם הסדרת ענייני הנישואין [רש"י, רד"ק]. אף על פי ששמשון והוריו ירדו יחד לתמנתה, האב התקדם ונכנס לעיר ראשון, או לחלופין צעד בדרך כבושה, מכובדת ומסודרת יותר [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מטרת הליכתו המוקדמת של האב הייתה להכין את צורכי החתונה [מצודת דוד], וכן להודיע לכלה שעליה להתכונן לקראת הנישואין [רד"ק, מלבי"ם].
במקביל להכנות האב, וַיַּעַשׂ שָׁם שִׁמְשׁוֹן מִשְׁתֶּה. שמשון ארגן את המשתה ומימן אותו מכיסו הפרטי [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. התנהלות זו נבעה מהנורמה החברתית המקומית, כפי שמודגש במילים כִּי כֵּן יַעֲשׂוּ הַבַּחוּרִים. המנהג באותם ימים היה שהחתן, בעודו בחור רווק, עורך משתה על חשבונו ויושב לחגוג עם שאר הבחורים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מדובר היה במשתה בן שבעת ימים שערך החתן לפני הנישואין, מנהג שעמד בפני עצמו ונפרד לחלוטין מימי המשתה שהייתה הכלה עורכת לאחר הנישואין [מלבי"ם].