ברגעיו האחרונים של המשתה, רגע לפני תום הזמן הקצוב לפתרון החידה, מגיעים אנשי העיר אל שמשון עם התשובה. חילופי הדברים ביניהם מתנהלים בסגנון פיוטי ומליצי, החושף את המאבק הסמוי והתרמית שעמדה מאחורי הקלעים.
הפרשנים מבארים את הביטוי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה כציון זמן מדויק. המילה יָבֹא משמעותה שקיעה, והמילה הַחַרְסָה פירושה השמש, כאשר האות ה' בסופה היא תוספת [מצודת ציון, רד"ק]. אנשי העיר הגיעו ממש לפני שקיעת החמה של היום השביעי, שכן זהו סוף הזמן שנקבע להתערבות. לו הייתה השמש שוקעת לפני שהיו מציגים את הפתרון, הם היו מפסידים ונאלצים לתת לשמשון שלושים סדינים, ולכן דחקו למהר ולהשיב בזמן [רש"י, מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
תשובתם של אנשי העיר, מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי, מציגה את הפתרון לחידה, הדבש המתוק שיצא מן הארי העז, שכן אין דבר מתוק יותר מדבש [מצודת דוד]. הפתרון נוסח אף הוא בלשון פיוטית כראוי למעמד [ביאור שטיינזלץ]. יש המסבירים כי את חלקה הראשון של החידה, העוסק במאכל שיצא מן האוכל, עוד ניתן היה לפתור בהיגיון על ידי הבנה שמדובר בדבורים, שכן הן מייצרות מזון מגופן. אך את החלק השני, העוסק במתוק שיצא מן העז, לא ניתן היה לדעת בשום אופן מבלי למצוא את גוויית הארי עצמה. מכיוון ששמשון ידע שאם היו מוצאים את הארי הדבר היה מתפרסם כחדשה מסעירה, הוא הבין מיד שהם לא הגיעו לפתרון בכוחות עצמם [מלבי"ם], וכי לא היו חריפים מספיק כדי לקלוט את התשובה מהאוויר [חומת אנך].
שמשון מבין מיד את התרמית ומשיב להם בתוכחה מליצית: לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי. רוב הפרשנים מסכימים כי זהו משל חריף על כך שהשתמשו באשתו כדי לגלות את הסוד. המילה חֲרַשְׁתֶּם נושאת כפל משמעות: לצד פעולת החרישה הפיזית, היא משמשת גם כביטוי לחתירת מחשבות ועיון מעמיק בדבר. שמשון מכנה את אשתו עֶגְלָתִי, כדימוי לעגלה המלומדת לחרוש, ואומר להם שאם לא היו "חורשים" ומשתמשים בה כדי לחקור ולהוציא ממנו את הסוד, לעולם לא היו מגלים אותו [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון, רד"ק]. שמשון, ששמר את הסוד אפילו מהוריו, מבין כעת ברוח בינתו שהמועקה והלחץ שהפעילה עליו אשתו נועדו אך ורק כדי להעביר את המידע לאנשי העיר [חומת אנך]. הוא מדגיש כי הם כלל לא "מצאו" את החידה, אלא רק קיבלו את התשובה מאשתו [מלבי"ם].
לצד הפירוש המרכזי לפיו מדובר בניצול אשתו לחקירה, קיימת גישה המציעה רובד נוסף וחמור יותר. לפי גישה זו, דברי שמשון רומזים לכך שהוא חשד שאשתו זנתה עם אחד מאנשי העיר, ומתוך קשר פסול זה גילתה לו את פתרון החידה [רלב"ג]. בין כך ובין כך, שמשון נוזף בהם על התנהגותם הבלתי הוגנת, אך מכיוון שבסופו של דבר הציגו את פתרון החידה, הוא מחויב לעמוד בהסכם ולשלם להם את המובטח [ביאור שטיינזלץ].