המתח בין שמשון לאשתו הפלשתית מגיע לנקודת שבירה, כחלק מסיבה מאת ה' שנועדה לעורר משטמה בין שמשון לפלשתים [מלבי"ם]. בעקבות איומים מצד בני עמה, האישה, שאמנם קיימה קשר רומנטי עם שמשון אך חסרה נאמנות עמוקה כלפיו, פונה להפעלת לחץ רגשי ובוכה עליו [ביאור שטיינזלץ].
בטענתה רַק שְׂנֵאתַנִי וְלֹא אֲהַבְתָּנִי, היא מטיחה בו כי מעולם לא אהב אותה כלל. הוכחתה לכך היא שעצם הצגת החידה התרחשה עוד בטרם נישאו, ומלכתחילה הוא הדיר אותה מסודו [מלבי"ם]. כאשר היא קובלת וְלִי לֹא הִגַּדְתָּה, כוונתה היא ששמשון לא ביאר לה את הפתרון ואת המשמעות העמוקה שעומדת מאחורי השאלה שהציג לעמה [מצודת דוד, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. לגבי המילה חַדְתָּ (שאלת את החידה), יש לציין כי היא מופיעה בחלק מן הכתבים והדפוסים הישנים ללא האות ה"א בסופה [מנחת שי].
בתגובה, שמשון מתגונן ומסביר כי הסתרת הסוד אינה נובעת מחוסר אהבה או משנאה כלפיה, שהרי הִנֵּה לְאָבִי וּלְאִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי וְלָךְ אַגִּיד. המניע לשתיקתו הוא חשש מעשי: כאשר דברים נאמרים, אנשים חריפים עלולים לקלוט אותם מן האוויר ולפענח את הסוד. הדרך היחידה למנוע זאת היא לא לדבר על כך כלל, ולכן נמנע מלגלות את הפתרון להוריו, ומאותה סיבה הוא נאלץ להסתיר זאת גם ממנה [חומת אנך].