לאחר עזיבתו הזועמת של שמשון, מתרחשת תפנית חדה במעמדו האישי, כאשר האישה שיועדה לו עוברת לידי מקורבו. הכתוב מציין כי אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן ניתנה לְמֵרֵעֵהוּ אֲשֶׁר רֵעָה לוֹ, כלומר לאותו חבר קרוב ששמשון התיידד עמו ובחר בו לשמש כאחד משושביניו בחתונה [רש"י, מצודת דוד, רד"ק]. מעבר זה התרחש לאחר שחלף זמן ושמשון לא חזר אל אשתו [ביאור שטיינזלץ].
באשר לאופן שבו נוצר הקשר בין האישה לשושבין, מציגים הפרשנים גישות שונות המאירות את המאורע מזוויות מגוונות. יש הסבורים כי המעבר לשושבין נבע מכך שהיה לה קשר מוקדם עמו והיא אהבה אותו עוד קודם לכן [מלבי"ם]. לעומת זאת, גישה אחרת גורסת כי המעבר לא נעשה בהסכמת אביה או באופן רשמי, אלא האישה זנתה מעצמה עם השושבין. מתוקף תפקידו הקרוב לשמשון, השושבין שוחח עמה לעיתים תכופות, וכך התפתח הקשר הפסול. יתרה מכך, ייתכן שאותו שושבין היה אחד משלושים האנשים שהשתתפו בפתרון החידה, והמעשה נועד להוסיף רעה על רעה ולפגוע בשמשון באופן מכוון [אברבנאל].
מזווית נוספת, יש המדגישים כי האישה רק שודכה לאותו מרע, אך טרם נישאה לו בפועל. עובדה זו מסבירה מדוע בהמשך הסיפור שמשון עדיין מבקש לשוב אליה, ומדוע לאביה עדיין הייתה מעורבות ויכולת החלטה בעניינה [אלשיך].