הגעתו של החתן אל חגיגות החתונה מובילה להתארגנות מיידית של פמליה מקומית שתלווה אותו. באשר למילה כִּרְאוֹתָם, הדעות חלוקות לגבי זהות הרואים: יש המפרשים כי הכלה ואביה הם שראו את שמשון מגיע בעקבות אביו [מצודת דוד], ויש המזהים את הרואים כמחותנים הפלשתים [ביאור שטיינזלץ]. מנגד, מבחינה תחבירית, יש המסבירים כי המילה מתייחסת קדימה לאנשים שמוזכרים מיד לאחר מכן בפסוק – כלומר, כאשר אותם חברים ראו את שמשון, הם התקבצו אליו [רד"ק].
לגבי הפעולה וַיִּקְחוּ, הכוונה היא להתארגנות של קבוצה, שבה כל אדם לקח עמו את חברו וכך הם נאספו יחד [רד"ק]. אותה קבוצה מנתה שלושים מֵרֵעִים, שהם חברים צעירים שנועדו לשמש כשושבינים עבור החתן [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. מטרתם, כפי שעולה מהמילים וַיִּהְיוּ אִתּוֹ, הייתה להרכיב עבור שמשון פמליה מלווה, לשוחח עמו, לשמח אותו ולהשתתף בשמחתו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].