ויקרא, פרק י״ד, פסוק ג׳

חשבתם פעם איך מרגיש אדם שעשה טעות גדולה, נאלץ להתרחק מכולם, ועכשיו הוא סוף סוף יכול לחזור? התורה מספרת לנו על אדם שחלה בצרעת בגלל התנהגות לא טובה, כמו למשל דיבור לשון הרע, והיה צריך לשבת לגמרי לבד מחוץ למחנה. עכשיו מגיע הרגע המרגש שבו הוא מתחיל את הדרך חזרה אל המשפחה והחברים. הכהן, שהוא המנהיג של העם, לא מחכה שהאיש יבוא אליו. וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מסביר לנו שהכהן עוזב את המקום הקדוש שלו ויוצא בעצמו אל האיש שהיה מורחק. הכהן עושה זאת כדי לעודד אותו, להראות לו שה' חפץ בו לאחר שקיבל את עונשו, ולהחזיר לו את הכבוד מול כולם. התורה ממשיכה ואומרת וְרָאָה הַכֹּהֵן, כדי ללמד שכל כהן שפוגש את האיש יכול לבדוק אותו ולעזור לו. כשהכהן מסתכל, הוא רואה שוְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת. הסימן שהיה לאיש על העור נעלם, אבל שימו לב שהתורה עדיין קוראת לאיש מִן הַצָּרוּעַ. למה? כי למרות שהגוף שלו כבר הבריא, הוא עדיין צריך לעבור תהליך של טהרה ותיקון פנימי. הוא צריך לוודא שהוא באמת למד את הלקח, שהוא מתחרט באמת בלב, ושמעכשיו הוא יתרחק מצרות עין וידבר רק דברים טובים על אחרים.