ויקרא, פרק י״ד, פסוק ט׳

יצא לכם פעם להרגיש כמה זה מרגש לחזור הביתה אחרי שהייתם רחוקים במשך זמן רב? אדם שהיה לו מצב מיוחד בעור שנקרא צרעת, עבר תהליך ארוך שבו היה רחוק מכולם, וכעת הוא מתכונן לחזור אל החברה ואל הקדושה. התהליך המיוחד הזה מגיע לשיא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וחובה לעשות אותו דווקא באור יום ולא בלילה. כדי להיות מוכן באמת, האדם צריך להתנקות לגמרי, גם בגוף וגם בלב. התורה מצווה עליו לגלח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ, ומפרטת שעליו לגלח אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו. הפירוט הזה מלמד שהכוונה היא רק לשיער שצומח בקבוצות ונראה לעין, ולא לכל שערה קטנה שעל הגוף. החובה הזו כל כך חשובה, עד שאפילו אנשים שבדרך כלל אסור להם להסתפר, כמו כוהן או נזיר, חייבים לגלח את השיער שלהם בשלב הזה. לאיברים האלה יש גם סוד ומשמעות רוחנית עמוקה שקשורה למעשים שהאדם צריך לתקן. גילוח השיער שעל רֹאשׁוֹ עוזר לו לכפר על גאווה ועל הרצון להתנשא מעל אחרים. גילוח זְקָנוֹ, שנמצא מסביב לפה, עוזר לתקן דיבור של לשון הרע, וגילוח גַּבֹּת עֵינָיו מכפר על חוסר נדיבות ועל הסתכלות לא טובה על אחרים. לאחר מכן, האדם ממשיך להזדכך כאשר הוא וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו שהוא לובש באותו רגע, וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם בתוך מקווה טהרה. בסוף התהליך נאמר עליו וְטָהֵר, כי הוא מתקדם וחוזר להיות טהור שלב אחר שלב. ממש כמו שהמים מנקים את הגוף, כך גם לימוד התורה מנקה את הנפש שלנו ועוזר לנו תמיד לחזור ולהיות קרובים אל ה'.