קרה לכם שרציתם להביא מתנה יקרה וחשובה, אבל פשוט לא היה לכם מספיק כסף? מה עושים במצב כזה? התורה מראה לנו עד כמה ה' מתחשב בכל אדם, גם במי שאין לו הרבה. כשאדם שהיה חולה בצרעת מבריא וצריך להביא קורבן כדי להיטהר, אבל הוא עני ואין לו כסף לקנות כבש יקר, הוא יכול להביא קורבן צנוע יותר של עופות.
במקום כבש, הוא מביא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה. למה קוראים לעופות האלה תֹרִים? המילה הזו מזכירה לנו את הפעולה לנתר, כלומר לקפוץ. העופות האלה נוהגים לכווץ את הגוף שלהם קרוב לאדמה, ואז לזנק ולעוף בעוצמה למעלה. התורה מדגישה שצריך להביא בדיוק שְׁתֵּי או שְׁנֵי עופות, ולא יותר. הפירוט הזה חשוב כדי שלא נתבלבל ונחשוב שאולי המצורע העני צריך להביא ארבעה עופות כמו במקרים אחרים של אנשים עניים שמביאים קורבן.
התורה אומרת שהאדם מביא את הקורבן אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, כלומר בדיוק לפי הכסף שיש לו באותו הרגע שבו הוא מביא את העופות. אם פתאום הוא התעשר, הוא יצטרך להביא קורבן של עשיר, ואם הוא איבד את כספו, הוא יביא קורבן של עני. אפילו בין העופות עצמם יש הבדל. התורים הם עופות בוגרים ולכן הם יקרים יותר, ואילו בני היונה הם קטנים וזולים. אם לעני יש מספיק כסף לקנות את התורים היקרים, הוא לא יכול להסתפק בבני היונה הזולים. רק אדם שהוא ממש עני מביא בני יונה.
מתוך שני העופות, עוף אחד יהיה קורבן חַטָּאת והשני קורבן עֹלָה. הכתוב אומר אֶחָד חַטָּאת וְהָאֶחָד עֹלָה, והתוספת של האות ה"א במילה וְהָאֶחָד מלמדת אותנו ששני העופות צריכים להיות זוג שלם, דומה ואחיד. לכן, חובה להביא את שניהם מאותו הסוג. אי אפשר להביא תור אחד ויונה אחת, אלא שניהם צריכים להיות מאותו המין בדיוק.